פסק-דין בתיק ת"א 5508-07

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         בפניי תביעה נזיקית בעילה של רשלנות רפואית במהלך מעקב הריון של תובעת מס' 3 (להלן: "התובעת").

2.         תובעים מס' 2-3 הם בני דודים מדרגה ראשונה, נשואים זה לזו ובעבר נולדו להם שני ילדים בריאים לאחר הריונות רגילים.

3.         לתובעת אחות תאומה והיא נשואה לאחיו של תובע מס' 2. ביום 1.4.97 נולד לבני הזוג הנ"ל בן, סמיר שמו (להלן: "סמיר"), כשהוא סבל ממחלה מטבולית קשה. סמיר נפטר בגיל 5 שנים לערך. במהלך חייו הקצרים סבל סמיר ז"ל, בין היתר, מליקויי שמיעה וראייה.

4.         התובעת נכנסה להריון שלישי ובמהלכו היא היתה במעקב בתחנה לבריאות המשפחה של משרד הבריאות בכפר מגוריה, מג'אר (להלן: ''תחנת טיפת חלב''). במסגרת מעקב ההיריון הנ"ל ביקרה התובעת בראשונה בתחנת טיפת חלב ביום 2.2.01 כאשר היתה בשבוע ה- 12 להריונה. בהמשך ביקרה התובעת בתחנת טיפת חלב במספר הזדמנויות שונות וזאת ביום 16.2.01, 21.3.01, 20.4.01, 23.4.01, 3.6.01, 8.6.01, 9.7.01, 12.7.01 ו-13.8.01.

            יודגש כי במהלך ההיריון תובעים מס' 1-2 לא ידעו מהי מחלתו של סמיר ז"ל.

5.         להלן עיקר תיעוד מעקב ההיריון נשוא התביעה כעולה מרישומי תחנת טיפת חלב ותיעוד רפואי נוסף שהוגש במסגרת התביעה:

-          ביום 16.2.01 נבדקה התובעת על ידי אחות תחנת טיפת חלב, גב' היאם קרוואני (להלן: "האחות") אשר רשמה כי באותו יום התובעת ביצעה בדיקת אולטרסאונד וכן קבעה לה תור בקופת חולים לסקירת מערכות. כן רשמה האחות כי סמיר סובל מליקויי שמיעה, ראייה וסוכרת ותובעים מס' 2-3 הינם בני דודים מדרגה ראשונה.

-          ביום 21.3.01 נבדקה התובעת על ידי האחות אשר הפנתה אותה לביצוע בדיקת חלבון עוברי במסגרת קופת חולים. תוצאות הבדיקה הנ"ל לא הגיעו לתחנה והם מעולם לא אותרו, זאת על אף ניסיונות צוות התחנה לאתרם (בין התובעים לבין צד ג' מחלוקת באם אכן ביצעה התובעת בדיקת חלבון עוברי, ועל כך בהמשך).

-          ביום 5.4.01 ביצעה התובעת סקירת מערכות.

-          האחות הפנתה תובעים מס' 2-3 לקבלת ייעוץ גנטי וזאת לאור קרבת המשפחה ביניהם, כמו גם המידע שמסרה התובעת, לפיו, סמיר הינו "חירש-אילם". ביום 22.4.01, בהיות התובעת בשבוע ה-23 להריונה, פנו בני הזוג לקבלת ייעוץ גנטי במכון לגנטיקה של בית חולים העמק בעפולה (להלן: "המכון הגנטי" ו- "הייעוץ הגנטי" בהתאם ).  הייעוץ הגנטי בוצע על ידי היועצת הגנטית גב' לילך פלד-פרץ (להלן: "היועצת הגנטית") וכן מנהלת המכון הגנטי, פרופ' סתוית שלו (להלן: "פרופ' שלו"). ממצאי הייעוץ הגנטי, ואשר תוכנם יפורט בהמשך, נשלחו על ידי המכון הגנטי במכתב מיום 22.4.10 המופנה הן לרופא המטפל בתחנת טיפת חלב והן לרופא המשפחה, והוא אכן התקבל בתחנה.

-          ביום 23.4.01 נבדקה התובעת על ידי רופא תחנת טיפת חלב, ד"ר ליובה ליכטמן (להלן: "ד"ר ליכטמן") אשר רשמה בכרטיסה הרפואי כי סקירת המערכות מיום 5.4.01 היתה תקינה והומלץ על מעקב מדדי וחדרי מוח בחלוף שמונה שבועות. כן רשמה ד"ר ליכטמן כי התובעת ביצעה בדיקת תבחין משולש (הכוללת בדיקת חלבון עוברי).

-          ביום 8.6.01 נבדקה התובעת על ידי רופא תחנת טיפת חלב, ד"ר חיים רוטברט (להלן: "ד"ר רוטברט"), אשר רשם בכרטיסה הרפואי כי יש לברר תוצאות בדיקת תבחין משולש.

-          ביום 15.6.01 עברה התובעת במסגרת קופת חולים בדיקת אולטרסאונד לצורך מעקב גדילה וחדרי מוח של העובר וממצאי הבדיקה היו תקינים.

-          ביום 12.7.01 נבדקה התובעת על ידי ד"ר ליכטמן אשר רשמה בכרטיסה הרפואי כי יש לברר תוצאות בדיקת תבחין משולש וכן לעקוב אחר תנועות עובר. כמו כן,  ד"ר ליכטמן הפנתה את התובעת לבדיקת אולטרסאונד נוספת לבירור מצג העובר ומדדים.

-          ביום 3.8.01 עברה התובעת במסגרת קופת חולים בדיקת אולטרסאונד לבירור מצג עובר ומדדים שלא היו בה ממצאים מיוחדים.

-          ביום 13.8.01 נבדקה התובעת על ידי האחות אשר רשמה בכרטיסה הרפואי כי בדיקת אולטרסאונד היתה תקינה.

-          ביום 18.8.01 נרשם בכרטיס הרפואי של התובעת כי היא הוזמנה לביקורת בתחנת טיפת חלב ולא הופיעה.

6.         הייעוץ הגנטי בוצע מבלי שהיה ברשות תובעים מס' 2-3 תיעוד רפואי כלשהו ובמהלכו נשאלו בני הזוג ביחס לקשרים המשפחתיים ביניהם, בעיות רפואיות וכן לעניין מחלתו של סמיר. כמו כן, כדי לקבל מידע נוסף אודות מצבו של סמיר, פנה המכון הגנטי מיוזמתו לפרופ' מנדל מבית חולים רמב"ם, שם טופל סמיר (להלן: "פרופ' מנדל"), וקיבל מידע משלים אודותיו. במסגרת הייעוץ הגנטי שורטט עץ משפחה וכן התקיימה שיחה עם תובעים מס' 2-3, במהלכה הוסבר להם על תוצאות הייעוץ.

            כאמור, בהמשך, שלח המכון הגנטי מכתב מיום 22.4.01 ביחס לתוצאות הייעוץ והמלצות לביצוע בדיקות.

7.         ביום 24.8.01 ילדה התובעת את בנה רני ומספר ימים לאחר הלידה הוא אובחן כסובל ממחלה מטבולית (להלן: "רני"). בהמשך נקבע כי רני סובל ממחלה מיטוכונדריאלית אוטומוזמלית רציסיבית המאופיינת בחמצת לקטית.

            רני סבל מבעיות רפואיות והתפתחותיות שונות וביום 6.3.05, בהיותו כבן 3.5 שנים בלבד, הוא נפטר.

8.         ביום 30.1.05 פנו תובעים מס' 2-3 בשנית למכון הגנטי לקבלת ייעוץ באשר לסיכויים להישנות מחלה דומה למחלתו של רני ז"ל בהריונות עתידיים. בייעוץ הנ"ל צויין מפורשות כי האבחנה המדויקת והבסיס הגנטי למחלתו של רני ז"ל טרם נקבעה וכי הסיכון בלידת ילד חולה בדומה למחלתם של סמיר ורני ז"ל הינו 25%. בנסיבות העניין,  בחרו תובעים מס' 2-3 לא לקחת סיכון ולהיכנס להיריון.

9.         התביעה הוגשה במקור הן נגד מדינת ישראל - משרד הבריאות והן נגד שירותי בריאות כללית - מרכז רפואי העמק. דא עקא, לאחר תחילת שמיעת הראיות בתביעה חזרו בהם התובעים מתביעתם נגד שירותי בריאות כללית ולפיכך התביעה נגדה נדחתה. בעקבות זאת, ולבקשת הנתבעת, צורפה שירותי בריאות כללית כצד ג' בתביעה.

טענות הצדדים בתמצית:

10.        א.         התובעים מבססים את תביעתם על דוקטרינת "ההולדה בעוולה" ו"חיים בעוולה"   כפי שנקבעה ב-ע"א 508/82 ד"ר זיצוב נ' כץ, פ"ד מ(2) 85(להלן: "הלכת זיצוב").        התובעים מפנים להלכה אשר נקבעה באחרונה ב-ע"א 572/08 המר ואח' נ'       פרופ'

עמית ואח' (פורסם בנבו) (להלן: "הלכת המר") אשר ביטלה את זכות         התביעה של היילוד בעילת "חיים בעוולה" והותירה את עילת התביעה של ההורים   בעילת "ההולדה בעוולה". לטענת התובעים, הלכת המר קבעה הוראת מעבר, לפיה,      אין  היא  חלה  על  תיקים  תלויים  ועומדים,  כבמקרה  דנן  (מכל  מקום, לבקשת

התובעים  הותר  להם  הגשת כתב  תביעה מתוקן למקרה וייקבע כי           הלכת המר חלה גם ביחס להליך זה).

ב.         לטענת התובעים, הנתבעת התרשלה כלפיהם במהלך מעקב ההיריון, באופן אשר מנע מהם את יכולת הבחירה באם להמשיך בהיריון ולהביא ילד לעולם, רני ז"ל, אם לאו. רשלנותה של הנתבעת באה לידי ביטוי בכל אלה:

-           לא רשמה בתיק הרפואי של התובעת את העובדה כי סמיר סובל ממחלה מטבולית שאובחנה סמוך לאחר לידתו והיתה ידועה לאחות ואשר במסגרת תפקידה טיפלה גם כן בסמיר. תחת זאת, האחות רשמה בתיק הרפואי של התובעת כי סמיר סובל מליקויי שמיעה, זאת ותו לו.

-           הנתבעת הגדירה את ההיריון כהיריון רגיל, אף כי מדובר בהיריון בסיכון, דבר שהיה מחייב מעקב שונה מהמעקב שהיה בפועל.

-           הנתבעת הפנתה את התובעת לייעוץ גנטי באיחור וגם זאת מבלי לצרף תיעוד רפואי כלשהו או לציין כי סמיר חולה במחלה מטבולית. בנסיבות העניין,  הייעוץ  הגנטי  היה חלקי ולמעשה חסר כל תועלת.   כמו כן,

            בהתחשב במועד בו הופנתה התובעת לייעוץ גנטי, העובר נכנס לשלב החיות ולפיכך לא ניתן לקבל אישור הוועדה המוסמכת להפסקת ההיריון.

-           בתום הייעוץ הגנטי נמסר לתובעים מס' 2-3 כי התוצאות תועברנה לתחנת טיפת חלב וכך אכן היה. על אף זאת, מעולם לא ניתן לתובעים מס' 2-3, לא במעמד קבלת הייעוץ הגנטי ולא בשלב מאוחר, כל הסבר אודות המחלה או הבדיקות שיש לבצען על מנת לבחון באם המחלה קיימת אצל העובר. מחדלה הנ''ל של הנתבעת בולט במיוחד בהתחשב בעובדה כי בייעוץ הגנטי נקבע כי קיים סיכון מוגבר מאוד שהעובר נושא מחלה גנטית קשה בדומה למחלתו של סמיר.

לולא רשלנות הנתבעת כמפורט לעיל, התובעת היתה מבצעת הפלה ובכך היה נמנע

הנזק שנגרם לתובעים בעקבות לידתו של רני ז"ל.

ג.          הוכח במשפט כי האחות ''שיפצה'' את התיק הרפואי של התובעת בתחנת טיפת חלב והוסיפה בו רישומים שאינם משקפים את מהלך הדברים כפי שהיו בזמן אמת. בנסיבות העניין,  יש לפסול את הרישומים הרפואיים של הנתבעת, להעביר את נטל השכנוע לפתחה ולקבל את גרסתם של התובעים.

ד.         לעניין הנזק, התובעים מתארים את הסבל הרב שהיה מנת חלקם במהלך חייו הקצרים של רני ז"ל וכן הבעיות הרפואיות והתפתחותיות הרבות מהן סבל. כן נטען כי הוריו של רני ז"ל ליוו אותו רבות לבדיקות וטיפולים רפואיים ותכופות הוא היה מאושפז בבתי חולים ונתון בסכנת חיים.

11.        לטענת הנתבעת, המעקב אחר ההיריון נשוא התביעה נעשה ללא דופי וזאת לאור מכלול הנתונים, כמפורט להלן:

-          ההיריון היה בסיכון נמוך ולא היה כל קריטריון המצדיק סיווגו כהיריון בסיכון גבוה.

-          הבדיקות שבוצעו במהלך ההיריון, לרבות בדיקת אולטרסאונד וסריקת מערכות, היו תקינות.

-          התובעת לא ידעה למסור לצוות תחנת טיפת חלב מידע בדבר טיב מחלתו של סמיר. על אף זאת, וגם בהעדר התוויה רפואית מספקת ומטעמי זהירות, צוות התחנה הפנה את התובעת לקבלת ייעוץ גנטי.

-          במסגרת הייעוץ הגנטי נקבע מפורשות כי " בהעדר אבחנה מדויקת לא ניתן לאמוד את הסיכון במדויק או להמליץ על בדיקות טרום לידתיות".

-          במסגרת הייעוץ הגנטי הומלץ לתובעת לבצע מספר בדיקות ואשר ממילא צוות התחנה הפנה אותה לביצוען. מכל מקום, בעזרת אותן בדיקות לא ניתן היה לאבחן את מחלתו של רני ז"ל במהלך ההיריון.

-          הייעוץ הגנטי המליץ להמציא תיעוד רפואי ביחס לסמיר ז"ל וכן להביא אותו לבדיקה במכון הגנטי. המלצות אלה מופנות בראש ובראשונה לתובעים מס' 2-3 ומשלא פעלו על פיהן, אין להם אלא להלין על עצמם. מכל מקום, בפועל המידע הרפואי החסר ביחס לסמיר נמסר טלפונית על ידי פרופ' מנדל למכון הגנטי, אף כי מאחר ואותה עת מחלתו לא היתה מאובחנת באופן ספציפי, הרי ממילא תוצאות הייעוץ הגנטי לא היו משתנות.

-          תובעים מס' 2-3 קיבלו הסברים ביחס לתוצאות הייעוץ הגנטי הן במכון הגנטי והן בתחנת חלב ובחרו להמשיך בהיריון למרות שידעו על סיכון של 25% כי יוולד להם ילד חולה במחלתו של סמיר.

-          בנסיבות המקרה לא היתה כל הצדקה להמליץ לתובעת להפסיק את ההיריון או להפנות אותה לוועדה להפסקת היריון. למעלה מהצורך, גם באם התובעת היתה פונה לוועדה להפסקת היריון, הרי בהתחשב בנתוני ההיריון והקריטריונים שהיו מקובלים דאז, ממילא לא היה ניתן אישור הפסקת היריון.

-          צוות תחנת טיפת חלב הסתמך על הייעוץ הגנטי בו נקבע כי הסיכון שייוולד ילד חולה במחלתו של סמיר הינו 6.25% בלבד, שאין בו זכר לסיכון של 25%.

לחילופין, הנתבעת טענה כי באם תתקבל הטענה כי הייעוץ הגנטי היה חסר או חלקי, הן ביחס לתוכנו והן ביחס להסברים שניתנו לתובעים מס' 2-3, אזי המכון הגנטי היה צריך להעמיק את הבירור או להזמין את התובעת לייעוץ גנטי נוסף במהלך ההיריון, ומשלא עשה זאת הרי האחריות לכך רובצת לפתחו של צד ג'.

ביחס לטענה ולפיה האחות "שיפצה" את התיק הרפואי, טענה הנתבעת כי אין ברישום הרפואי חסרים כלשהם המונעים מהתובעים להוכיח טענותיהם במשפט, לו היה בהם ממש.

הנתבעת מעלה טענות לעניין ראשי הנזק הנטענים בתביעה, אליהם אתייחס ביתר הרחבה ככל והתובעים יצלחו את שאלת החבות.

12.        צד ג' מבקש לדחות את ההודעה נגדו על הסף וזאת בהעדר חוות דעת מומחה מטעם התובעים או הנתבעת בתחום הגנטי, והרי עניינים שברפואה יש להוכיח רק באמצעות חוות דעת מומחה. לחילופין, הואיל וההודעה לצד ג' יונקת את חיותה מהתביעה העיקרית, והואיל והתובעים ויתרו על כל טענה כנגד צד ג', הרי גם מטעם זה יש לדחות את ההודעה. כן טען צד ג' כי המכון הגנטי פעל כשורה הן ביחס להמלצותיו, הן ביחס למועד מתן הייעוץ הגנטי, ואשר ממילא אינו בשליטתו, והן לעניין מתן הסברים לבני הזוג באשר לתוצאותיו ותוכנו. צד ג' מוסיף וטוען כי אין כל קשר סיבתי בין רשלנותו הנטענת, והמוכחשת, של המכון הגנטי לבין הנזק הנטען, שכן, ממילא ההחלטה או ההמלצה להפסיק את ההיריון אינה קשורה אליו ואינה חלק מתפקידו וחובתו על-פי דין.

ד י ו ן:

13.        לתמיכת טענותיהם הרפואיות הגישו התובעים חוות דעת של ד"ר ערן אהרן, גינקולוג בהכשרתו (להלן: "מומחה התובעים") ובה פירוט הרשלנות הרפואית הנטענת הן במסגרת מעקב ההיריון בתחנת טיפת חלב בכלל והן לעניין הייעוץ הגנטי בפרט.

            אין חולק כי למומחה התובעים אין כל מומחיות בתחום הגנטי. הדבר עולה הן מפרטי השכלתו ועיסוקו המפורטים בחוות דעתו והן מחקירתו הנגדית שם העיד כי הוא אינו מומחה בתחום הגנטיקה (שם, עמ' 17 שורה 14 ועמוד 23 שורה 20 לפרוטוקול הדיון). על אף זאת, חוות דעתו של מומחה התובעים מתייחסת ברובה, אם לא כולה,  לייעוץ הגנטי החסר שניתן, כביכול,  לתובעים מס' 2-3 ולבדיקות שהיה על התובעת לבצע בהתאם לאותו ייעוץ. מאידך, מומחה התובעים לא התייחס בחוות דעתו לשאלת המפתח, והיא, האם תוצאות הייעוץ הגנטי היו משתנות והדבר היה מאפשר הפסקת ההיריון אצל התובעת לולא מחדליה הנטענים של הנתבעת. חסר זה בחוות דעת מומחה התובעים אינו מקרי, שכן, כאמור, למומחה אין כל ידע ומומחיות בתחום הגנטי, הוא הוא התחום הרלוונטי לעניין הנדון.

            על אף האמור לעיל, אדון להלן בטענות מומחה התובעים לגופן.

14.        היריון בסיכון:

א.         מומחה התובעים מלין על כך כי ההיריון נשוא התביעה נוהל כהיריון שאינו בסיכון בדרגה גבוהה, ולעניין זה נטען בחוות דעתו כדלקמן:

" ברשומות התחנה לבריאות האם תחת הכותרת 'מסמנים להריון בסיכון גבוה' לא מצויין דבר. ואילו ברשומות 'בריאות המשפחה' מודגש כי יש קירבה בין בני הזוג והם בני דודים מדרגה ראשונה. ותחת הכותרת מחלות תורשתיות במשפחה מתועד: ליקוי שמיעה, סכרת ... מחלה מטבולית'".

מומחה התובעים לא טרח להתייחס בחוות דעתו לשאלה מתי היריון נחשב כהיריון בסיכון גבוה, ורק משנשאל לעניין זה בחקירתו הנגדית הוא השיב באומרו:

" ש.       כשבאה אליך יולדת בת 30 שבעברה הריונות ולידות תקינים, מדובר בהריון בסיכון נמוך, האם נכון?

 ת.        לא נכון...

 ש.       אני חוזרת על השאלה.

 ת.        אם אין במשפחה מחלות רקע, כן.

 ש.       למעשה אתה אומר שצריך מחלת רקע על מנת לסווג את ההריון כהריון בסיכון, איזה מחלות, האם אחת מאלה  המצוינות בעמוד 8 לכרטיס התחנה?

ת.         כן, יש ברשימה גם מחלות גנטיות וגם כרומוזומליות" (שם, עמ' 18 שורה 8 לפרוטוקול הדיון).

מעיון  ב-''רשומה אשה הרה", חלק מנספח א' לתצהיר התובעת, מוצג ת/5, עולה כי הקריטריונים לסיווג הריון כהריון בסיכון גבוה הם: גיל האשה ההרה 40 שנה ומעלה, מחלת סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב, מחלת כליות כרונית, פגם גנטי כרומוזומלי, ליקוי במערכת ההמוגלובין, התמכרות לסמים או אלכוהול, הפלות חוזרות, אי ספקת צוואר הרחם, מות עובר או לידת עובר מת וילוד מהעבר פגוע במערכת העצבים. כל המחלות לעיל, למעט פגם גנטי או כרומוזומלי, לא התקיימו בהריון נשוא התביעה ולפיכך ממילא לא היתה כל הצדקה לסווג מכוחם את ההיריון כהריון בסיכון גבוה.

באשר להימצאות "פגם גנטי או כרומוזומלי", הרי לא ברור מ"רשומת אשה הרה", האם הכוונה לפגם כאמור אצל האשה ההרה או מי מבני משפחתה בדרגה זו או אחרת. מומחה התובעים לא טרח להתייחס לעניין זה בחוות דעתו או בחקירתו הנגדית ואין מקום להשלים את החסר במקומו באמצעות השערות אלה ואחרות.

ב.         חשוב מכך, כפי שיפורט בהמשך, גם אם הריון התובעת היה מסווג כהריון בסיכון גבוה והיא היתה מופנית לקבלת ייעוץ גנטי בשלב מוקדם יותר מהשלב בו הופנתה  בפועל על ידי הנתבעת, הדבר לא היה מעלה ולא מוריד בנסיבות העניין.

הייעוץ הגנטי:

15.        טרם אדון בטענות התובעים ביחס לייעוץ הגנטי אצטט להלן את תוצאות הייעוץ במכתב  המכון הגנטי מיום 22.4.01:

                        " תודה על הפנייתם אלינו.

            הריון נוכחי: ת.ו.א: 10/11/2001, כרטיס טיפת חלב ומידע אודות ההריון לא הובא.

            ברקע - בני הזוג בני דודים מדרגה ראשונה, הם בריאים, זהו הריון שלישי, בבית בן ובת בריאים. במשפחה הרחבה ידוע כי אצל אחותה התאומה של הנא, הנשואה לאחיו של שיהאב-מוניר בן, סמיר חרב, עם ליקוי שמיעה, סוכרת ובעיות נוספות (אין פרטים). פרט לכך לא ידוע לבני הזוג על בעיות רפואיות נוספות הראויות לציון.

            דיון - הסיכון להישנות מצב הדומה לסמיר בהריון אצל הנא מוגבר מאד מסיכון הרקע (מגיע עד 1:16 (6.25%) אם מדובר במצב אוטוסומלי רצסיבי, אולם אין לשלול צורות תורשה אחרות מלוות סיכון אחר להישנות). בהעדר אבחנה מדויקת לא ניתן לאמוד את הסיכון במדויק או להמליץ על בדיקות טרום לידתיות.

            נא להעביר אלינו מידע רפואי אודות בדיקות שבוצעו אצלו ואבחנה, אם ידועה. מומלץ להפנותו לבדיקה במכון לגנטיקה.

המלצות נוספות בהריון -

1.        בדיקת  u/s   ("סקירה") לאור קרבת המשפחה בין בני הזוג. לבדיקה מגבלת רגישות בכלל, ועל בסיס הנתונים הרפואיים הקיימים - היא אינה מאפשרת לאתר עובר נגוע בדומה לסמיר.

2.        נא לברר תוצאת בדיקת סקר משולש להריון. המשך הברור במידת הצורך.

3.        בדיקת נשאות של תלסמיה אצל הנא.

4.        נא להעביר אלינו מידע רפואי אודות סמיר.

5.        ניתן לבצע בהריון בדיקות בתשלום (בנוסף או במקום הבדיקות שהוזכרו): דיקור מי שפיר, בדיקת u/s , בדיקת נשאות של מחלות תורשתיות (תסמונת X שביר, מחלת CF ).

מומלץ להנא טיפול קבוע בפולאט - לפני הריון.

הבדיקות אינן מאפשרות לשלול את כלל הבעיות המולדות וסיכון הרקע לבעיות אחרות בהריון אצל הנא הוא 6%".

16.        המומחה מטעם התובעים מלין על כך כי התובעת הופנתה לייעוץ גנטי באיחור וכאשר היתה בחודש השישי להריונה. בנדון הסתמך מומחה התובעים על טענת התובעת בסעיף 6.3 לתצהיר עדותה הראשית, לפיה היא הופנתה לייעוץ הגנטי בסוף חודש אפריל 2001.

            התובעת הופנתה לקבלת ייעוץ גנטי באמצעות מכתב טיפת חלב, מוצג נ/1, אולם, במכתב ההפנייה לא נרשם תאריך ועל כן אין לדעת מהו מועד ההפנייה המדויק. יחד עם זאת,  אין לקבל טענת התובעת כאילו ההפנייה היתה בסוף חודש אפריל 2001, זאת מהטעם הפשוט כי הייעוץ בוצע ביום 22.4.01 ובחוות דעת פרופ' שלו, מנהלת המכון הגנטי, נאמר כי הייעוץ הגנטי נקבע תוך שבועיים ימים ממועד ההפנייה (שם, עמ' 116 שורה 22 לפרוטוקול הדיון).

            מכל מקום, יודגש כי המלצות הייעוץ הגנטי לא היו משתנות לו בוצע הייעוץ בשלב מוקדם יותר, ולעניין זה העידה פרופ' שלו באומרה:

" ש.       תסכימי איתי שבמקרה שלנו אם הייעוץ הגנטי היה נעשה בשבוע עשירי או עשרים או שלושים להיריון, או בכל השבועות האלה, תוכן הייעוץ שלך לא היה משתנה?

 ת.        נכון. לגבי הייעוץ הספציפי הזה" (שם, עמ' 118 שה 15 לפרוטוקול הדיון).

על אותה עמדה חזר מומחה צד ג', פרופ' צבי בורכוביץ', המומחה היחידי בתחום הגנטי (להלן: "פרופ' בורכוביץ'"), באומרו:

" ש.       וזה נכון גם שאם היינו עושים 4 ייעוצים, בשבוע 10, 20, 30, 35 הייעוץ לא היה משתנה?

 ת.        קל וחומר ב-2005 בייעוץ הנוסף שניתן למשפחה שנים אחרי הלידה לא היה מידע לגבי האבחנה של בן האח (סמיר ז"ל - ר.ח.) " (שם, עמ' 101 שורה 11 לפרוטוקול הדיון).

לא זאת אלא זאת, בחוות דעתו הוסיף מומחה התובעים באומרו: " גם אם הייעוץ היה ניתן כנדרש במחצית השנייה של ההיריון, ניתן היה להפנות את האם לוועדה להפסקת הריון אזורית אשר רשאית להחליט על הפסקת הריון בשלבים יותר מאוחרים, כאשר הסיכון להולדת תינוק פגוע גדולים כפי שהיה בענייננו". על אותה עמדה חזר מומחה התובעים בחקירתו הנגדית (שם, עמ' 23 שורה 24 לפרוטוקול הדיון). הנה אם כן, מומחה התובעים עצמו סבור כי סיכול אפשרות הפסקת ההריון נשוא התביעה לא קשור למועד הפניית התובעת לייעוץ גנטי, אלא בליקויים שנפלו, כטענתו, בהליך הייעוץ (העדר מידע מלא בידי המכון הגנטי ואי מתן הסברים אודותיו). בנסיבות העניין, והיה ותדחנה טענות התובעים בנדון ביחס לייעוץ הגנטי הרי ממילא תתייתרנה טענותיהם לעניין מועד הפניית התובעת לקבלתו.

17.        בחוות דעתו הוסיף מומחה התובעים והתייחס למידע החסר שלא היה ברשות תובעים מס' 2-3 בעת הפנייתם לייעוץ הגנטי, באומרו: " סיכום הייעוץ הגנטי מלמדנו כי היה חלקי, ללא קבלת מידע על מחלתו המטבולית הגנטית הקשה של בן אחותה ואח בעלה".

ובהמשך: " די היה להתקשר לבי"ח 'רמב"ם' בחיפה ולקבל מידע אודות המחלה, ליידע את המשפחה בסיכויי הישנות המחלה על-מנת לאפשר להורים להחליט על המשך ההיריון. בירור זה נעשה רק לאחר פטירתו של ראני. אז נקבעה שכיחות של 25% להישנות המחלה".

טיעון מומחה התובעים לעיל אין בו ממש, לא מהפן העובדתי ולא מהפן הרפואי, ואבהיר.

18.        בתצהיר עדותה הראשית של פרופ' שלו, מוצג נ/10, נאמר כדלקמן:

" מכל מקום ולמעלה מהצורך, המרפאה הגנטית פנתה מיוזמתה לד"ר מנדל בבית חולים רמב"ם אשר הנחנו שהיא האחראית על הבירור האבחנתי במשפחה, למרות שהמידע לא דווח לנו על ידי המשפחה או הגורמים הרפואיים המטפלים בה. היה זה מתוך מאמץ מירבי לקבל כל מידע רפואי שיסייע לנו לתת שירות רפואי טוב יותר למשפחה. אחרי כל הבירור הנ"ל היה לנו ברור מעבר לכל ספק במועד האמור, שטרם נקבעה אבחנה ברורה למחלתו של בן המשפחה האחר".

הגרסה לעיל עלתה גם בסעיף 5 לתצהיר היועצת הגנטית, ובחקירתה הנגדית היא הוסיפה באומרה:

" ש.       במקביל, את נקטת ביתר זהירות ולא חיכית לקבל את המידע שהתבקש אודות האחיין אלא פנית גם לבית חולים העמק (צ"ל "לבית חולים רמב"ם" - ר.ח.)?

             ת.        נכון" (שם, עמ' 139 שורה 7 לפרוטוקול הדיון).

ובהמשך,

            "ש.      את זוכרת מתי דיברת עם ד"ר מנדל בבית חולים רמב"ם?

              ת.       לאחר הייעוץ ולא בנוכחות בני הזוג ולפני כתיבת המכתב.

              ש.      רשמת במקום כלשהו את תוכן השיחה עם ד"ר מנדל?

              ת.       סיכמתי אותו על הדף שבו צוייר עץ המשפחה" (שם, עמ' 141 שורה 11 לפרוטוקול הדיון).

ואכן, בעץ המשפחה אשר שרטטה היועצת הגנטית, צורף לתצהיר עדותה הראשית, נרשם כדלקמן:

            " בטיפול ד"ר מנדל: ברמב"ם.

            חרב סמיר:

-          חרשות

-          אילם

                        -          רואה טוב

                        -          ממצא (-)

-          סוכרת

-          לא מפגר - לדבריהם".

התובעים והמומחה מטעמם אינם מערערים על העובדה כי המכון הגנטי פנה להשלמת המידע החסר אודות סמיר לפרופ' מנדל מבי''ח רמב''ם ומכל מקום מדובר בגרסה מהימנה הנתמכת בראיות ואין לפקפק בה.

כזכור, בחוות דעתו של מומחה תובעים נאמר " די היה להתקשר לבי"ח 'רמב"ם' בחיפה ולקבל מידע אודות המחלה ...". והנה, משהוכח כי מהלך זה אכן בוצע במסגרת הייעוץ הגנטי, הרי נשמט הבסיס מתחת לטענה כאילו הייעוץ נעשה על בסיס מידע חסר.

19.        מטעם נוסף יש לדחות את טענת מומחה התובעים כאילו הייעוץ הגנטי היה חלקי. כאמור, מומחה התובעים אינו מומחה בתחום הגנטי והוא גם הוסיף ואישר כי מעולם לא עשה אבחון גנטי לקביעת מידת הסיכון להישנות מחלה גנטית זו או אחרת (שם, עמ' 64 שורה 5 לפרוטוקול הדיון). מניין אפוא למומחה התובעים לקבוע אם הייעוץ הגנטי  שניתן במקרה דנן היה על סמך מידע חלקי או מלא? !!

20.        חשוב מכך, גם אם תאמר כי בהתחשב בעיסוקו ובתחום מומחיותו, מומחה התובעים יודע לומר מהו המידע הרלוונטי לקבלת ייעוץ גנטי מלא, הרי מניין לו לדעת כי תוצאות הייעוץ הגנטי היו משתנות לולא עמד בפני המכון הגנטי מידע נוסף? !! ודוק, אין בחוות דעתו של מומחה  התובעים כל התייחסות לעניין זה, ואשר ממילא הוא אינו במומחיותו, וכאמור, התובעים לא הגישו חוות דעת בתחום הגנטי למתן מענה לנושא זה.

יתירה מכך, אין חולק כי במועד הייעוץ הגנטי טרם אובחנה מחלתו של סמיר ז"ל מבחינה גנטית, אף כי במסמכים הרפואיים תועדו המחלות מהן הוא סובל ותוצאותיהן. כך לדוגמא, בכרטיס הרפואי של סמיר ז"ל בתחנת טיפת חלב, חלק ממוצג ת/7, נרשם כי הוא סובל מ-

Hypolycemic, Latic Acidois, Metabolic disorder, storage disease.. אולם, מעדות מומחי גנטיקה שנשמעו במשפט, עולה כי גם מידע זה לא היה מסייע בידם ולא משנה מתוצאות הייעוץ כפי שניתן בפועל  בהעדר אבחנה מדויקת למחלתו של סמיר. להלן אפרט.

המומחה בתחום הגנטי מטעם צד ג', פרופ' בורכוביץ', העיד באומרו:

" ש.       לפי התצהירים אפשר לראות שבמכון הגנטי נקטו יתר זהירות ופנו לבית חולים רמב"ם על מנת לקבל מידע על מחלת בן האח (סמיר ז"ל - ר.ח.), האם נכון?

            ת.         נכון.

ש.        ז"א,  שבסמוך לייעוץ הגנטי  שנעשה ידעו במכון הגנטי שאין אבחנה ברורה על בן האח?

            ת.         נכון.

ש.         במסגרת הייעוץ שנעשה אחת ההמלצות היתה להביא מידע על בן האח, אבל משכבר בורר המידע הזה ישירות על ידי צוות המכון הגנטי אז להמלצה זו אין שום משמעות?

ת.          נכון, גם אם היתה לזה משמעות, מידע נוסף זאת שאלה באוויר, לא רלוונטית, כי לא היתה אבחנה, גם שנים אחר כך. העברת מידע אין בה כדי להוסיף יכולת לתרום למשפחה.

            ש.        בהעדר אבחנה של מחלת בן האח, תוכן הייעוץ לא היה משתנה?

            ת.         נכון מאוד.

ש.        גם לא היה מקום לבצע עוד ייעוץ בהריון הספציפי כאשר אנו לא יודעים את מחלת בן האח.

ת.         נכון" (שם, עמ' 100-101 החל משורה 28 לפרוטוקול הדיון)(ההדגשות אינן במקור - ר.ח.).

עמדתו של פרופ' בורכוביץ' לעיל לא רק שלא הופרכה, אלא גם מצאה חיזוק בחקירתה של פרופ' שלו אשר העידה באומרה:

" ש.       בתיק טיפת חלב של האחיין סמיר, מוצג ת/7, נרשמו ההפרעות מהן הוא סבל. תתייחסי מהן ההפרעות האלה 'בעיות אצל הילוד היפוגליקמיה'.

ת.         אני רואה פעם ראשונה כתוב ...

ש.        עוד נרשם במסמך  שהוא נספח ד' למוצג ת/6 לגבי האחיין סמיר למעלה משנה לפני הייעוץ מחלה מיטוכונדריאלית, האם נכון?

ת.         כתוב עד היום לא זוהתה מחלה ... (מקריאה).

ש.        מחלה מיטוכונדריאלית היא למעשה פגיעה בעברונים החיצוניים של התא שכולה נובעת מחומר גנטי שבא מהאם, רק האם מעבירה את המחלה. האם נכון?

ת.         מיטוכונדריה היא איבר תוך תאי האחראי על ייצור אנרגיה, היא מורכבת ממאות ואלפי חלבונים שונים שפגם בכל אחד מהם פוגע בתפקוד של העברון, חלק מהחלבונים האלה נוצר על סמך מידע גנטי שיש בתוך המיטוכונדריה ואם יש פגם באחד הגנים האלה, התורשה היא מיטוכונדריאלית ועוברת מהאם בלבד. אבל רוב החלבונים של המיטוכונדריה מיוצרים על בסיס מידע גנטי שנמצא בגרעין התא, איפה שנמצאים רוב הגנים שלנו, 23, 25 אלף. לכן המחשבה על מחלה מיטוכונדריאלית היא מחשבה קלינית, היא לא מקדמת אותנו מבחינת האבחנה, כיוון שיש מאות מחלות שונות שיכולות לגרום לתמונה של מחלה מיטוכונדריאלית" (שם, עמ' 120-121 החל משורה 26 לפרוטוקול הדיון)(ההדגשה אינה במקור - ר.ח.).

גם היועצת הגנטית מסרה בחקירתה גרסה דומה, לפיה, בהעדר אבחנה מדויקת למחלתו של סמיר ז"ל, אין משמעות להבאת נתונים נוספים אודות המחלות מהן הוא סובל. להלן אצטט:

" ש.       כבר בסמוך לייעוץ הגנטי ידעת שלא נקבעה אבחנה ברורה ביחס לאחיין, האם נכון?

ת.         נכון.

ש.        אם כן תסכימי איתי שאין משמעות להבאת המידע ביחס לאחיין משום

           שהמידע הזה כבר היה מצוי בידכם?

ת.       המידע שהיה מצוי בידינו היה חלקי ולא פירט אבחנה מדויקת, אם היתה

אבחנה מדויקת באותו הזמן זה היה יכול כמובן לסייע, אבל בדיעבד אני יודעת שבאותו זמן לא היתה ידועה אבחנה אצל אותו ילד חולה" (שם, עמ' 139 שורה 10 לפרוטוקול הדיון).

יצויין כי ב"כ התובעים לא חקר את היועצת הגנטית ביחס לעדותה כמצוטט לעיל, ולפיכך גרסתה בנדון לא נסתרה.

21.        לסיכום עניין זה, טענת התובעים כאילו הייעוץ הגנטי ניתן על סמך מידע חלקי ביחס למחלתו של סמיר דינה להידחות על הסף, זאת הן לאור העובדה כי המכון הגנטי פנה מיוזמתו לפרופ' מנדל מבית חולים כרמל וקיבל מידע ביחס למחלתו של סמיר, עד כמה שהדברים היו ידועים בזמנו, והן לאור העובדה כי בהעדר אבחנה מדויקת למחלתו של סמיר, ממילא לא היה במידע כדי לשנות מתוצאות הייעוץ. לנימוקים לעיל מצטרפת העובדה כי התובעים לא הגישו חוות דעת מומחה בתחום הגנטי ואף המומחה מטעמם לא התייחס בחוות דעתו לאופן שבו המידע החסר, כביכול, ביחס למחלתו של סמיר ז"ל, היה משנה מתוצאות הייעוץ הגנטי שניתן במקרה דנן.

המלצות הייעוץ הגנטי:

22.        להלן המלצות הייעוץ הגנטי, כמצוטט בסעיף  15 לעיל:

א.         בדיקת סקירת מערכות.

ב.         בירור תוצאות בדיקת סקר משולש.

ג.          בדיקות נשאות של תלסמיה אצל התובעת.

ד.         העברת מידע רפואי אודות סמיר למכון הגנטי.

ה.         לשקול ביצוע בדיקות בתשלום.

טרם אדון בהמלצות לעיל, יודגש כי בפרק "הדיון" בייעוץ הגנטי נרשם מפורשות כי: "בהעדר אבחנה מדויקת (למחלתו של סמיר ז"ל - ר.ח.) לא ניתן לאמוד את הסיכון במדויק או להמליץ על בדיקות טרום לידתיות" (ההדגשה אינה במקור - ר.ח.). לאור זאת, כבר כעת עולה ומתחייבת המסקנה כי הבדיקות עליהן המליץ המכון הגנטי בעקבות הייעוץ שניתן לתובעים מס' 2-3 אינן רלוונטיות להערכת הסיכון כי רני ז"ל יסבול מאותה מחלה ממנה סבל סמיר ז"ל, על כל המשתמע מכך מבחינת קבלת ההחלטה להפסקת ההריון והסיכויים לקבלת אישור הוועדה להפסקתו.

ודוק, ככל ונפלה טעות בקביעת המכון הגנטי, לפיה, אין מקום להפניית התובעת לבדיקות טרום לידתיות בהעדר אבחנה למחלתו של סמיר, הרי אין לזקוף זאת לחובת הנתבעת כאשר ממילא התובעים חזרו בהם מתביעתם נגד המכון הגנטי.

על אף האמור לעיל, אדון להלן באופן פרטני בבדיקות עליהן המליץ המכון הגנטי.

23.        בדיקת סקירת מערכות:

בין הצדדים בעלי הדין מחלוקת באם התובעת אכן ביצעה במהלך ההיריון סקירת מערכות, כטענת הנתבעת, אם לאו, כטענת התובעים. דא עקא,  למחלוקת הנ"ל, כמו גם לתוצאות בדיקת סקירת מערכות, אין משמעות רבה, אם בכלל, וזאת מהטעם הפשוט כי כבר בהמלצות המכון הגנטי צויין כי הבדיקה "אינה מאפשרת לאתר עובר נגוע בדומה לסמיר".

יתירה מכך,  גם מומחה התובעים העיד מפורשות כי אין כל קשר בין סקירת מערכות לבין זיהוי המחלה עצמה (שם, עמ' 19 שורה 25 לפרוטוקול הדיון).

24.        תוצאות בדיקת סקר משולש:

בין התובעים לבין צד ג' קיימת מחלוקת באם התובעת ביצעה בדיקה סקר משולש, אם לאו (בדיקה הכוללת בדיקת חלבון עוברי).

בחוות דעתו טען מומחה התובעים כאילו התובעת ביצעה בדיקת חלבון עוברי, אולם תוצאותיה אבדו בטיפת חלב. חלקה השני של טענה זו חסר כל בסיס, שכן, לגרסת תובעים מס' 2-3 עצמם, תוצאות הבדיקה אבדו במעבדה בה בוצעה הבדיקה בבית חולים העמק בעפולה, ולא בטיפת חלב (שם, סע' 6.2 לתצהירי תובעים מס' 2-3). גרסה זו הוצגה למומחה התובעים והוא חזר בו מטענתו בנדון (שם, עמ' 20 שורה 21 לפרוטוקול הדיון).

חשוב מכך, הן מומחה התובעים והן מומחה הנתבעת, פרופ' ענתבי, העידו כי בדיקת חלבון עוברי אינה תורמת לאבחון המחלה ממנה סבל סמיר ז"ל. לעניין זה העיד מומחה התובעים באומרו:

" לשאלת בית המשפט אם בדיקת חלבון עוברי יכולה להצביע על בעיה מטבולית אני משיב שלא, ....  בעיקרון הבדיקה נלקחת כדי לאתר חשד למומים במערכת העצבים המרכזית ולתת אינדיקציה לתסמונת דאון"(שם, עמ' 20 שורה 5  לפרוטוקול הדיון).

גם המומחה מטעם הנתבעת מסר עדות דומה, באומרו:

" ש.       כתוב "נא לברר תוצאות בדיקת סקר משולש להיריון ולהמשך בירור במידת הצורך', האם ביררו ומה היו תוצאות בדיקת הסקר המשולש?

  ת.       קודם כל האשה נשלחה לבדיקה ויש תיעוד של נסיונות חוזרים לאתר את התשובה על ידי צוות התחנה, גם זה לא רלוונטי למחלה על-פי  הידוע לי. תוצאות בדיקת הסקר המשולש לא היתה תורמת לאבחון המחלה" (שם, עמ' 72 שורה 25 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה אינה במקור - ר.ח.).

וכן ראה המשך עדותו של מומחה הנתבעת, שם, עמ' 73 שורה 3 לפרוטוקול הדיון.

25.        בדיקת נשאות תלסמיה:

גם ביחס לבדיקה הנ''ל העיד מומחה התובעים כי היא אינה מסייעת במאומה לגילוי המחלה  (שם, עמ' 21 שורה 2 לפרוטוקול הדיון). על אותה עמדה חזר מומחה הנתבעת (שם, עמ' 75 שורה 11 לפרוטוקול הדיון).

26.        מידע רפואי אודות סמיר:

משהובהר כי המכון הגנטי התקשר לפרופ' מנדל מבית חולים רמב"ם וקיבל מידע אודות מחלתו של סמיר וכי בהעדר אבחנה מדויקת של אותה מחלה, הדבר לא היה מסייע לייעוץ הגנטי ולא משנה את תוצאותיו, הרי ממילא מתייתרת המלצת המכון הגנטי לקבלת מידע רפואי נוסף אודות סמיר.

מסקנה זו מייתרת גם כן את הצורך לדון ולהכריע במחלוקת בין הצדדים האם היה על תובעים מס' 2-3 לספק מידע נוסף אודות מחלתו של סמיר, כטענת הנתבעת, או שמא החובה הנ"ל מוטלת על הנתבעת עצמה, כטענת התובעים.

27.        ביצוע בדיקות בתשלום:

א.         בייעוץ הגנטי פורטו 3 בדיקות בתשלום: דיקור מי שפיר, סקירת מערכות ובדיקת נשאות למחלות תורשתיות (מחלת X  שביר וססטיקס פברוזיס).

בהעדר מחלוקת כי סקירת מערכות לא מסייעת בגילוי המחלה הרלוונטית, הרי ממילא היא מיותרת גם במסגרת ההמלצה לביצוע בדיקות בתשלום. גם הבדיקות לגילוי מחלת X  שביר וססטיקס פברוזיס אינן רלוונטיות למקרה דנן, זאת בהעדר טענה כי רני ז"ל סבל מאותן מחלות.

            נותר אפוא לדון בדיקור מי שפיר.

ב.         המומחה מטעם התובעים לא טען בחוות דעתו דבר וחצי דבר לעניין תרומת בדיקת מי שפיר לגילוי המחלה הרלוונטיות ממנה הסבל רני ז''ל ורק בחקירתו הנגדית הוא טען באומרו: " אנחנו מדברים על מצב מטבולי שאותו ניתן היה לזהות בבדיקת מי שפיר במהלך ההריון" (שם, עמ' 25 שורה 5 לפרוטוקול הדיון).

אין לקבל טענת מומחה התובעים לעיל, שכן עסקינן בעדות כבושה ובעניין שאינו בתחום מומחיותו - גנטיקה. זאת ועוד, המומחה היחידי בתחום הגנטיקה אשר העיד במשפט, פרופ' בורכוביץ', העיד לעניין זה באומרו:

" ש.       לדעתך אילו ביצענו בדיקת מי שפיר היה אפשר להיעזר בה בצורה כלשהי?

  ת.       מכיוון שאין אבחנה לא היה טעם לסכן את ההיריון. זאת בדיקה פולשנית מסוכנת. היא לא מתבצעת אלא אם היתה הצדקה רפואית ואמרתי שלא היתה הצדקה רפואית" (שם, עמ' 110 שורה 6 לפרוטוקול הדיון)

28.        בחוות דעתו התייחס מומחה התובעים לבדיקה נוספת שלא עלתה במסגרת הייעוץ הגנטי, באומרו " אין התייחסות ולא נערך דיון לאפשרות ביצוע דיקור חבל הטבור, בדיקה הידוע בשם קורדוצנטיוס, בדיקה המאפשרת דגימה ישירה של דם העובר וקביעת רמת המטבולית הגבוה בדם".

            טיעון מומחה התובעים אינו משכנע בעיניי ומכל מקום אין בו לשנות מהתוצאה אליה הגעתי. כאמור, מומחה התובעים אינו מומחה בתחום הגנטי ולפיכך הוא אינו מוסמך להעלות המלצות בתחום זה. חשוב מכך, ככל והיה על המכון הגנטי להמליץ על ביצוע הבדיקה הנ"ל והוא לא עשה זאת, הרי התובעים היו צריכים להפנות טענותיהם בנדון לצד ג', ולא כנגד הנתבעת.

29.        לאור האמור לעיל, עולה ומתחייבת המסקנה כי כל ההמלצות שנקבעו במסגרת הייעוץ הגנטי  אינן רלוונטיות כלל וכלל להערכת הסיכון כי לרני ז"ל תהיה אותה מחלה בדומה למחלתו של סמיר ז"ל. לפיכך, גם באם התובעת היתה מבצעת את כל הבדיקות המפורטות בממצאי הייעוץ הגנטי, ותוצאות הבדיקות, כמו גם מידע מפורט יותר אודות מחלתו של סמיר ז"ל, היו מתקבלות במכון הגנטי, הדבר לא היה משנה במאומה מתוצאות הייעוץ הגנטי.

קבלת אישור להפסקת ההריון:

30.        התובעים חולקים על עמדת המומחה מטעמם בשאלה האם ניתן היה לקבל אישור להפסקת ההיריון לאור תוצאות הייעוץ הגנטי. כזכור, בחוות דעתו קבע מומחה התובעים באומרו: " גם אם הייעוץ היה ניתן כנדרש במחצית השנייה של ההיריון, ניתן היה להפנות את האם לוועדה להפסקת היריון אזורית אשר רשאית להחליט על הפסקת היריון בשלבים יותר מאוחרים, כאשר הסיכון להולדת תינוק פגוע גדולים כפי שהיה בענייננו". על אותה עמדה חזר מומחה התובעים בחקירתו הנגדית (שם, עמ' 23 שורה 24 לפרוטוקול הדיון).

            מנגד, בסע' 45 לסיכומיהם טענו התובעים לעניין זה באומרם:

" מכאן, שאילו הופנו התובעים לייעוץ הגנטי לפני השבוע ה-16 להיריון, היו יכולים להשלים את הבירור ואף לפנות לוועדה הרגילה ולבקש להפסיק את ההיריון, ובקשתם היתה נענית. אך הפנייתם באיחור כה רב..., סיכלה כל אפשרות להפסיק את ההיריון. שכן, בשלב זה, הועדה העל אזורית לא היתה מאשרת הפסקת ההריון, כשאין הסתברות שלמעלה מ-30% להולדת ילד נכה".

מכל מקום, למחלוקת לעיל בין התובעים לבין המומחה מטעמם (!!!) אין נפקות למקרה דנן, שכן באתי לכלל מסקנה כי ללא כל קשר למועד בו ניתן הייעוץ הגנטי, תובעים מס' 2-3 לא היו מבקשים להפסיק את ההיריון. אבהיר זאת להלן.

31.        בס"ק 6.3 לתצהיר עדותו הראשית של התובע נאמר כדלקמן:

" אני מצהיר בזה שבשיחה עם הגנטיקאית היא אמרה שיש סיכון שהילד שיוולד לנו, יהיה חולה במחלה דומה למחלה של בן אחי. זכור לי היא דיברה על מספרים ואחוזים שלא לגמרי הבנתי את משמעותם, ואמרה שזה יכול להגיע אפילו עד ל-25% סיכון, שיוולד לנו ילד עם אותה מחלה. אבל היא אמרה שעדיין אי אפשר לדעת ושהיא צריכה להשלים את הבירור והיא תפנה בעניין זה לטיפת חלב" (ההדגשה הראשונה אינה במקור. ההדגשה השנייה במקור - ר.ח.).

גם המומחה מטעם התובעים ציין בחוות דעתו כי " באנמנזה אותה קיבלתי מבני הזוג הובהר להם במהלך הייעוץ הגנטי כי ישנו סיכוי של 25% שהעובר יוולד עם מחלה דומה למחלתו של סמיר. בסיום הפגישה נאמר לבני הזוג כי היועצת תמסור את תוצאות ייעוצה לטיפת חלב".

בחקירתו הנגדית חזר התובע והעיד כי במהלך הייעוץ הגנטי הועלה הסיכון של 25% כי רני ז"ל יוולד עם אותה מחלה כמו סמיר. לעניין זה העיד התובע באומרו:

" ש.       אני מפנה אותך לסעיף 6.3 פסקה 4 לתצהירך כי 'אמרה שזה יכול להגיע אפילו עד ל-25% ...', אתה בוודאי מדבר על הפעם השנייה שהיית בייעוץ.

 ת.        לא, בפעם הראשונה היא אמרה אפילו שיכול להגיע עד 25, אלה מספרים באחוזים שאני לא הבנתי מהם. היא אמרה שיכול להגיע ל-25 אחוז, והיא אמרה שאין שום דבר בטוח והיא צריכה להמשיך את הבירור שלה ואז היא תשלח את התשובה לטיפת חלב.

ש.        בסיכום ייעוץ מיום 22.4.01 לא רשום 25%.

ת.         באתי להגיד את האמת, אם אני אומר שהיא אמרה לי יכול להיות שיהיו 25 אחוז אני יודע מה אני אומר. לא אמרתי זאת סתם, היא אמרה אין שום דבר בטוח, אני צריכה להמשיך לברר את הנושא ותשלח את התשובה לטיפת חלב. לא הבנתי את הנושא של המספרים.

ש.        אני מציגה לך את מכתב הייעוץ הגנטי, כתוב 25 אחוז או אחוז אחר.

ת.         רשום 6.25, אבל כשהתחילה לדבר איתי היא אמרה שזה יכול להגיע ל-25 אחוז, אבל זה לא בטוח, היא תברר את הנושא וזה יגיע לטיפת חלב" (שם, עמ' 45 שורה 10 לפרוטוקול הדיון).

יצויין כי גם התובעת העידה בחקירתה הנגדית כי במסגרת הייעוץ הגנטי הועלה בפניה סיכון של עד 25% כי לרני ז"ל תהיה אותה מחלה כמו סמיר ז"ל (שם, עמ' 39 שורה 11 לפרוטוקול הדיון).

32.        בפסק הדין שניתן ב- ע"א 1326/07 המר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) התייחס כב' השופט (בדימוס) ריבלין לשאלת הקשר הסיבתי בעילת הולדה בעוולה בין מעשה העוולה לבין הנזק הנטען, ופסק באומרו:

" לשם הוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזקים השונים הנובעים ממומו של הילד, יש להראות, בשלב הראשון, כי אילו עמד בפני הוועדה להפסקת היריון מלוא המידע הרפואי הרלבנטי (מידע שלא הובא לידיעת ההורים בשל ההתרשלות) - היתה הוועדה מאשרת להורים את הפסקת ההיריון. בשלב השני, ורק אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית (שאם לא כן ממילא ניתק הקשר הסיבתי), ידרשו ההורים להראות כי אלמלא ההתרשלות, הם אכן היו פונים לוועדה להפסקת הריון לשם קבלת האישור ..." (שם, עמ' 43 לפסק הדין).

33.        ממכלול העדויות כמצוטט לעיל עולה כי גם לאחר שנאמר לתובעים מס' 2-3 כי קיים סיכון של עד 25% כי רני ז"ל יסבול מאותה מחלה ממנה סבל סמיר ז"ל, הם בחרו שלא להפסיק את ההיריון. והנה, בייעוץ הגנטי נקבע כי " הסיכון להישנות מצב הדומה לסמיר בהריון אצל הנא מוגבר מאד מסיכון הרקע (מגיע עד 1:16 (6.25%), כאשר סיכון הרקע מוערך ב-6%".  בנסיבות העניין,  בהכרח יש לומר כי הסיכון המוערך בייעוץ הגנטי, שהוא נמוך בהרבה מהסיכון שנמסר להורים בעל-פה, לא היה מצדיק מבחינת התובעים להפסיק את ההיריון, ולעניין זה אין נפקא מינא  באם הייעוץ הגנטי היה מתבצע בשלב החיות של העובר (החל מהשבוע ה-24 להיריון) או בשלב מוקדם יותר.

            חיזוק למסקנה אליה הגעתי לעיל מצאתי בעובדה כי בהיריון התובעת אשר קדם להיריון נשוא התביעה היא סירבה לבצע בדיקת חלבון עוברי בנימוק של העדר זמן (ר' חוודת דעתו של מומחה הנתבעת, פרופ' ענתבי, מוצג נ/2, עמ' 2), זאת ללמדך על אופן התייחסות ההורים לאיתור מומים מולדים בעובר.

            לא נעלמה ממני העובדה כי משנכנסה התובעת להיריון נוסף לאחר לידתו של רני ז''ל, היא פנתה לייעוץ גנטי בו נקבע כי הסיכון ללידת ילד עם מחלה דומה לרני ז"ל הינו-25%, ובעקבות זאת בחרו תובעים מס' 2-3 לבצע הפלה. אולם, אין ספק כי מהלך זה הושפע רבות מהעובדה כי רני ז"ל נולד עם אותה מחלה כמו סמיר ז"ל, נתון שבוודאי לא היה בידיעת ההורים לפני לידתו של רני. הדברים באו לידי ביטוי מפורש בייעוץ הגנטי המאוחר, נספח ג' לתצהיר התובעת, בו נרשם " ... בני הזוג דיווחו שלאור הסיכון הגבוה של 25% בכל הריון ללידת ילד עם מחלה כמו של רני, והסבל הרב שהוא והם נאלצים לעבור, אינם מעוניינים בהיריון נוסף בהעדר בדיקה אבחנתית מדויקת" (ההדגשה אינה במקור - ר.ח.).

            משנותקה החולייה השנייה בקשר הסיבתי בין תביעת ההורים לבין הרשלנות הנטענת, פנייתם לוועדה להפסקת היריון, הרי ממילא יש לדחות את תביעתם.

לפני סיום:

34.        חלק נכבד מסיכומי התובעים מוקדש לטענה כי האחות "שיפצה" את הכרטיס הרפואי והוסיפה בו מידע שלא נרשם בו בזמן אמת. לאור זאת התובעים מבקשים לפסול את רישומי הנתבעת, לאמץ את עדויותיהם ביחס לתולדות  ומעקב ההריון וכן להעביר את נטל הראיה בעניינים אלה אל הנתבעת.

            בפסק דין שניתן באחרונה ב- ע"א 2401/11 יורשי המנוח כנאנה ראפע ז"ל נ' קופת חולים לאומית (פורסם בנבו), התייחס בית המשפט לחשיבות התיעוד הרפואי, הן מבחינה ראייתית, הן לצורך חשיפת מצבו של החולה, בפניו ובפני הרופאים המטפלים בו, והן לעניין קביעת הטיפול ההולם, והוסיף באמרו:

                   " חרף חיוניות ניהולה התקין של רשומה רפואית , אין בכל פגם ברישום להוביל לקביעה של התרשלות מטעם הרופא המטפל . עלינו לזכור כי אין אנו עוסקים בהפרת החובה הקיימת לניהול רשומה רפואית כשלעצמה . ואולם הפסיקה הכירה בכך שמקום בו הניזוק אינו יכול להוכיח את הרשלנות עקב רשומה רפואית שנוהלה באופן לקוי על ידי הנתבע , ניתן יהיה להעביר את נטל השכנוע אל כתפי הנתבע מכוח הדוקטרינה של נזק ראייתי . לשון אחרת עסקינן בערעור בדבר תביעת רשלנות . במקרים כגון דא הדין מחייב הוכחת נזק . כמו כן , חייב להיות קשר סיבתי בין הנזק הראייתי לבין העדר היכולת מצד התובע להוכיח רכיב בעוולת הרשלנות ( ראו : ע " א 2087 /08 מגן נ ' שירותי בריאות כללית [ פורסם בנבו ] (12.8.2010)). לכן , לא כל מקרה שבו נתגלו פגמים ברשומה הרפואית של הניזוק יצדיק את הורדת נטל השכנוע מכתפיו והעברתו אל כתפי הצד שמנגד . הליקוי ברישום , אם בחסר אם בסתירה שבו , צריך לגעת ' ישירות בסלע המחלוקת ' ( ע " א 5373 /02 נבון נ ' קופת חולים כללית , פ " ד נז ( 5), 35, בעמ ' 45) בשאלה האם הנתבע התרשל אם לאו . היה והעדר הרישום מצוי מחוץ למתחם של הרשלנות המהותית שתביא לחובת הנתבע כי אז אין בכוחו להעלות או להוריד . הסיבה היא כי במצב המתואר כל אשר הוכיח התובע הוא התרשלות ברישום אך לא רשלנות כלפי הנזק של התובע . העדר רישום כשלעצמו אינו מוכיח רשלנות . צא ולמד כי העדר רישום כזה לא יכריע  את הכף לטובת התובע בתביעת הרשלנות . "(ההדגשה במקור - ר.ח.).  

            מן הכלל אל הפרט.

אין לומר כי התובעים לא יכלו להוכיח טענותיהם ביחס לרשלנות הנתבעת עקב "שיפוץ" התיק הרפואי בתחנת טיפת חלב, כנטען מפיהם. לפיכך, גם באם תתקבל הטענה כי האחות ''שיפצה'' את הרשומות הרפואיות של תחנת טיפת חלב, הרי אין בדבר להצדיק העברת נטל השכנוע על הנתבעת. ודוק, כל הממצאים אליהם הגעתי לעיל, אינם מבוססים על הרישומים שבמחלוקת. בנסיבות העניין, קבלת טענות התובעים ביחס "שיפוץ" התיק הרפואי של תחנת טיפת חלב, אינה מעלה ואינה מורידה ביחס לתוצאה אליה הגעתי.

35.        בסיכומיהם טענו התובעים כי מאחר וצוות תחנת טיפת חלב לא נתן להם הסבר ביחס לתוצאות הייעוץ הגנטי, הרי המשך הריונה של התובעת ולידתו של רני ז''ל מהווה פגיעה באוטונומיה וגם מטעם זה יש לפסוק פיצוי לזכותם.

            אין לקבל את הטענה לעיל, לא מבחינה עובדתית ולא מבחינה משפטית.

            מהבחינה העובדתית הוכח, כי במהלך הייעוץ הגנטי ניתן לתובעים מס' 2-3 הסבר ופירוט ובמהלכו אף נאמר להם כי הסיכון שהעובר סובל מאותה מחלה ממנה סבל סמיר ז"ל, מגיע עד ל-25%.

            מההיבט המשפטי, לא בכל מקרה שבו הופרה חובת הגילוי ביחס לטיפול הרפואי, המטופל זכאי לפיצוי עבור הנזק שנגרם לו כתוצאה מאותו טיפול, אלא עליו להוסיף ולהוכיח כי לו נמסר לו מלוא המידע הרלוונטי אודות הטיפול הרפואי, הוא היה נמנע מביצועו. במילים אחרות, על התובע להוכיח קיום קשר סיבתי בין ההתנהגות הרלשנית - הפרת חובת הגילוי - לבין הנזק שנגרם לו בעקבות ביצוע הטיפול הרפואי (ראה ע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים כרמל חיפה ואח', פד"י נג(4) 526, 564, 574 ו-576 וכן ע"א 6153/97 שטנדל נ' פרופ' שדה, פד"י נו(4) 746, 760-761).      

            משבאתי לכלל מסקנה במקרה דנן, כי בכל מקרה, גם משהוסבר לתובעים מס' 2-3 כי קיים סיכון של עד 25% שהעובר חולה באותה מחלה כמו סמיר ז"ל, ועל אף זאת הם בחרו להמשיך בהריון, הרי קבלת הסבר נוסף ביחס לתוצאות הייעוץ הגנטי, בו נקבע סיכון נמוך בהרבה, לא הייתה משנה במאומה וממילא הם היו בוחרים להמשיך בהריון.

            לאור האמור לעיל, יש לדחות את טענות התובעים ביחס לפגיעה באוטונומיה.

36.        משהגעתי עד הלום, ממילא מתייתר הצורך לדון בטענות התובעים לעניין גובה הנזק, כמו גם בהודעה נגד צד ג'.

סיכום:

37.        לאור כל הנימוקים לעיל, אני דוחה את התביעה ובהתאם לכך אני דוחה את ההודעה לצד ג'.

בהתחשב בנסיבות, כל צד יישא בהוצאותיו, הן במסגרת התביעה והן במסגרת ההודעה לצד ג'.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לידי הצדדים.

ניתן היום,  ח' סיון תשע"ג, 17 מאי 2013, בהעדר הצדדים.